שיטת הצבעים לרמות הגלישה השונות : 

כדי שלכל אחד יהיה נוח וקל בהגיעו לאזור בו גולשים קטלגנו את ה"ברייקים" השונים ע"פ שיטת צבעים הנהוגה במסלולי סקי ברחבי העולם.

 

כך יהיה נוח לכולם להחליט לאיזה טיול ולאיזה אזור ברצונם להגיע. 

 

לקריאה על לימוד הגלישה בפיליפינים ניתן ללחוץ על הקישור המצורף:

 

שיטת הדירוג בחופים השונים : 

השיטה מבוססת על פי קריטריונים אלו :

אופי הגל, צורת השבירה שלו, שבירת ריף רדוד, ריף משונן, ריף עמוק וכו', חול,

כמות הסחף הנורמאלית בנקודה, קושי החתירה לברייק, כמות הגולשים, הבדלי גאות ושפל, ועוד פרמטרים נוספים, 

כדי להבטיח שאף גולש לא יכנס למקום שלא מתאים לרמתו. 

 

הצבעים:

ליד כל ברייק יסומנו שני צבעים, בגלל ההבדלים בין הגאות לשפל.

בשפל כל החופים עולים ברמה יותר גבוה.

 

• עיגול ירוק - מסלול מתחילים ומתלמדים

• עיגול כחול - מתחילים

• עיגול אדום - דרגת קושי בינונית קשה. גולשים בעלי ניסיון ומעל

• עיגול שחור - הדרגת סימון הגבוה ביותר, מתאים רק לגולשים מנוסים - מסומן בעיגול שחור - ולידו בהתאם לריף עיגולים שחורים ע"פ דרגת הסכנה.

 

• "אוף פיסט"  - עיגול צהוב כתום - גלים שהרמה שלהם בינונית עד קשה, וקרובים למלונות בהם נשהה אך אין בהם הדרכות או השגחה בטיולים שלנו.

 

"אוף פיסט" בגלישה ??

"אוף פיסט" גם הוא מונח ששאלנו מאתרי הסקי, עד אשר נמצא מונח מתאים יותר . 

בכל מקרה, אלו נקודות המיעדים לגולשים בעלי ניסיון גלישה רב ובמקומות שונים בעולם.

כאשר הגל גבוה מאד או תנאים גרועים, ריף רדוד, או מסוכן.
בחופים אלו אין הדרכה מטעמנו ועל כן הגלישה שם על אחריות הגולש.

 

רצוי תמיד להתייעץ עם המדריכים המקומיים לפני הכניסה לברייקים אלו,  מאחר שהריף עלול להיות רדוד, משונן, או שזה אזור שידוע שיש בו תושבים ימיים כגון מונטה ריי, קיפודי ים, סחף רב, הבדלי גאות ושפל גבוהים, וכו', 
לכן חשוב להתיעץ עם המדריכים המקומיים לפני הכניסה לנקודות אלו.

 

אהבתם את המדריך ?

תרגישו חופשי לשתף עם עוד אנשים -